ישנה שונות בין הגבר והאישה בתפקודי הרגשות והתקשורת. הנשים בעלות יכולת אמפתית טובה יותר ובעלות מסלולים מוחיים רגשיים יותר. דבר זה מקנה להן הבחנה ותגובה למצבי רגש שונים אצל הזולת, ותגובה רגשית לגירוי בהן הן נתקלות (אפילו התאהבות של ממש ברהיט, בגד או כל חפץ. דבר שגבר לא יבין… גבר יחפש נוחות, מחיר, מידות…).

השינויים הרגשיים הללו גורמים לנשים "לקרוא" את רגשות הגבר מולה ע"י קריאת תווי הפנים ולחוש אמפתיה למצב רוחו גם מבלי שאמר דבר. בתמורה, האשה מצפה שבן זוגה יעשה כן בדומה אליה. אך זהו ההבדל! גברים אינם יכולים לחוש בגווני הרגשות של הזולת ברמה שאשה יכולה, וגם לא לקלוט את מצב רוחה של האישה כמוה. על כן, ציפיות האשה שהגבר יבין/יחוש אותה מבלי שתאמר לו דבר או שיבחין במצב רוחה המדוכדך ויבוא לקראתה מבלי שתרמוז על כך – הוא בלתי אפשרי ומביא לעתים קרובות לעימותים מיותרים ("אתה לא רואה שאני כבר יומיים עצובה???").

נשים – הקפידו לשתף במילים ברורות וללא רמזים את בן זוגכן במה שאתן חוות, מרגישות או זקוקות לו. דברו את אשר על לבכן בבהירות ללא רמזים וציפיות. דוגרי, בלי רמזים אך בטון מכבד.

גברים – כשבת זוגכן פותחת בפניכם את לבה קחו אותה ברצינות גמורה ואל תזלזלו בדבריה ורגשותיה. היא אומרת מעט אך תשכילו להבין שבתוכה שוכנת סערת רגשות הזקוקה לתמיכה ואוזן קשבת. קשה לכם אולי להבין את הרגשות שלה אך תנסו ע"י שאלות (למה את מתכוונת, מה אני יכול לעזור, מדוע את חושבת כך) להבין את עולמה הרגשי הזקוק לכם כרגע.
שיטת השיקוף גם כן עובדת כאן מצוין: תחזרו על דבריה כדי לדעת אם הבנתם אותה כפי שרצתה שתבינו.

יותר מכך, אנחנו גם חושבים שאנחנו יכולים "לקרוא" את בני זוגנו ואת תגובותיהם העתידיות למצב מסוים ומלכתחילה מפרשים את תגובותיהם העתידיות שיכולות להיות שונות לגמרי ממה שדמיינו. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה הצרכים שלהם, מה הרצונות שלהם ומה הם מרגישים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו לעולם לא נדע מה עובר ומתחולל ברגשות בני זוגנו ובמוחם כי אנחנו זה לא הם ולעתים קרובות הם "מפתיעים" אותנו בתגובות שונות ממה שציפינו.

תזכרו – אין צודק ולא צודק. במקום תחרות נסו להבין האחד את השני, נסו להיכנס לעולמו של האחר ולדבר בשפתו.
ואל תצפו שיקראו אתכם ואת הרצונות שלכם.
אם אתם מעוניינים בקפה בשבת בבוקר תבקשו מהם ותגידו להם למה זה כל-כך חשוב לכם.
אם אתם רוצים שהם ישטפו את הבית לאחר שניקיתם תכינו אותם לכך. אל "תפילו" את זה עליהם בדיוק כשהם עסוקים במשהו אחר. תגידו להם שזה מה שיעזור לכם ושידעו שזה יקרה היום אחה"צ או בערב…
אם אתם רוצים לקבל חיבוק בכל פעם שאתם מגיעים הביתה כי זה יעשה להם הרגשה טובה שאתם רצויים ושהתגעגעו אליכם – תבקשו.
אם אתם רוצים לקבל מילה טובה על מאמץ שעשיתם – תבקשו.

אני זוכרת שביקשתי מבעלי שיגיע לאחת ההרצאות שלי כדי להגיד לי אח"כ אם יש דברים שצריך לשנות או לתקן. בסוף ההרצאה אמרתי לו: "קודם תגיד לי את הדברים הטובים. אח"כ בבית תגיד לי מה באמת חשבת…" ידעתי שאיעלב אם מיד יעיר לי על מה שדרוש שיפור. ידעתי שאני לא יודעת לקבל ביקורת ואפגע מאוד מהדברים שלו אם יגיד אותם מיד. לכן הכנתי אותו מראש שקודם אני רוצה וצריכה לשמוע את הדברים הטובים… והמשוב באמת עבר בשלום.
צריך להגיד. לא לצפות. יכולתי לצפות ממנו שיידע שאני לא אוהבת ביקורת, שאני מצפה שקודם יגיד את הדברים הטובים כי בכל זאת היו… אבל לא הסתכנתי. כי אני מכירה את עצמי טוב יותר מאשר הוא אותי. למרות שאנחנו ביחד הרבה שנים.
אל תחכו ליפול המלכודת הזו.

"אני אשה! אנחנו לא אומרות את מה שאנחנו רוצות, אבל אנחנו שומרות את הזכות להתעצבן אם אנחנו לא מקבלות את זה…" ציטוט של פיטר הויט מהסרט "דלתות מסתובבות"

 

לייעוץ זוגי באווירה בטוחה לחצו כאן 
לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן
לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן 
לדף שלי בפייסבוק לחצו כאן
לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה פרק ב" לחצו כאן