הם לא הסתדרו בנישואים. הם פגעו האחד בשניה, דיברו לא יפה, לא כיבדו, הרגיזו, ואפילו עשו דווקא – אבל הי, זה נגמר. התגרשתם.

ועכשיו ככה:
אתם הולכים להיות עוד הרבה שנים יחד כי יש לכם ילדים משותפים ועוד תיפגשו בעוד עשרות אירועים משותפים.
אז מה? אתם הולכים להמשיך למרר לעצמכם ולילדים את החיים?
לתת לילדיכם לראות את הישיבה המרוחקת והמרירות ביניכם בשעה שהוא רוקד באירוע החג בגן?
או אירועים בבתי הספר בהם הוא לא יכול להתנהג בטבעיות כי הוא פוחד שמא תכעסו עליו שהוא "נהנה" יותר עם ההורה השני?
אתם הולכים לתת להם לראות ולחוות הורים שמתווכחים בטלפון או ממלמלים דברי שטנה זה נגד זה מתחת לשפם?

ממש לא כדאי.
לא מוסיף לכם, למצב הרגשי והנפשי שלכם, לבריאות שלכם ובטח לא לילדים שלכם שרואים את ההתנהגות הלא בוגרת ואחראית (בקיצור, ילדותית) שלכם. בהתנהגות שכזו הכבוד שלכם בעיני הילדים עשוי לרדת וזה אף לא מוסרי אתי וחוקי להשתלח זה בזה ליד הילדים או להמריד אותם האחד כנגד השניה (ממחקרים נמצא שילדים להורים שהתגרשו "בטוב" והמשיכו לנהל מערכת יחסים מכבדת חזקים יותר נפשית ורגשית ובעלי אמון במשפחה ובהורים יותר מאשר ילדים שחוו את הגירושים של הוריהם כ"רעים".

אז כדאי להפסיק עם זה.
עם האגו הזה והקורבנות.
לחשוב בהיגיון.
לא היה לכם טוב, נפרדתם.
עכשיו תתעלו מעל רגשותיכם,
תפעלו בהיגיון ובחכמה,
שימו את הפרק הזה בחייכם בצד,
תתחילו חיים עצמאיים מחדש.

במיוחד אם קשה לכם, אין לכם צורך להוסיף את הקושי שבהתנהלות בין בני הזוג.
כשאתם תתנהלו בצורה הגיונית, מכובדת, ואולי פשרנית, כך גם הגרושים ינהגו כלפיכם.
נכון, יש גם הרבה תביעות וחלקים לא טובים.
אם תחשבו עמוק פנימה, תשימו לב שיש הרבה דברים שהייתם יכולים למנוע.
החיים האלה תלויים בנו.
אנחנו האחראיים להם.
תאמינו לי, מניסיון, הרבה יותר כייף להתנהל בצורה הזו.

ככל שתתנו יותר (וגם תשחררו) – תקבלו יותר (שקט, רוגע נפשי, ילדים מאושרים וחזקים).

 

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה פרק ב" לחצו כאן
לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן
לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'  לחצו כאן 
לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן 
לדף שלי בפייסבוק לחצו כאן