פסח הוא חג משפחתי, אביבי, מקודש. אנחנו מתכוננים אליו כבר חודשים.
מחשבים את מי נזמין ואל מי נלך. קונים בגדים חגיגיים ולבנים,
מתכננים ארוחות גדולות וחגיגיות, מכינים את ההגדות
וחושבים על המפגש עם המשפחה המורחבת, בדרך כלל.

 

אבל לא כולם חוגגים עם המשפחה או לפי מה שמקובל.
יש שחוגגים קצת אחרת.
במיוחד אנשי פרק ב' שאצלם החגים מביאים גם
תחושות של בדידות, עצב ואפילו כישלון.
החברה מדגישה את עניין המשפחתיות גם בפרסומות,
בבתי הספר או באווירה הכללית ותחושה זו לעתים פוגעת
במי שנמצא לבד בעקבות גירושים או בעיות בזוגיות.

לא חייבים לקיים את החג לפי איך שמקובל
עם המשפחה המורחבת.
אפשר לפתור את התחושות הלא נעימות
שמלוות את אנשי פרק ב' בדרכים אחרות.

עם הגרושים

הם התגרשו לפני שנה וקצת.
הגירושים היו בסדר. הם השתדלו לא לריב ולא לצאת למלחמה.
עדיין היה קצת קשה, והאגו… אך מהר מאוד הם התעשתו.
הבינו שאם הם רוצים להמשיך את פרק ב' בטוב
ובעיקר לתת לילדים הרגשה טובה וביטחון בשני ההורים
שנמצאים לצדם תמיד,
הם צריכים לשלב כוחות וידיים
וללכת האחד לטובת השני ככל שניתן.

אין להם בני זוג חדשים כרגע,
והם ביחסים טובים ולכן החליטו שאת הסדר השנה
הם יחגגו ביחד אצל משפחתו.
הילדים יחוו את שניהם, יהנו משני ההורים שחוגגים אתם.
הם עצמם יחזקו את הקשר החברי ביניהם,
לא כדי להיות חברים טובים האחד של השניה
אלא כדי ללמוד להיות ביחד גם אם נפרדו.
גם אם התגרשו. הם עדיין אהבו ויצרו משפחה
והם לא חושבים שצריך להתנתק בחגים אם אין צורך.

הם סיכמו שבעתיד
אם זה יפריע לבני הזוג החדשים שלהם
בפרק ב' אז יחגגו את החגים בנפרד,
אך כרגע זה מתאים לשניהם ובטח לילדיהם
שלא חווים עצב או נטישה
אלא חווים את הוריהם ביחד דבר שמשח את לבם.

עם חברים

הוא התגרש לפני מספר שנים
אך המשפחה שלו לא השלימה עם גירושיו.
לא השלימה עם זה שבנם לא צלח את הקשר,
שהוא נמצא בפרק ב' ועדיין בלי חברה,
לא השלימה עם זה שהם רואים פחות את הנכדים,
לא השלימה עם זה שהוא נפרד מכלה שהם מאוד אהבו.

לאט לאט הוא התרחק מהם
כי כבר לא נוח לו להימצא לידם.
הם לא מבינים אותו, לא מראים אמפתיה
וממשיכים להדגיש בפניו את העובדה שהוא לא היה בסדר.
לידם הוא מרגיש שנכשל. הוא מרגיש חסר ביטחון ולא אהוב.

הוא החליט להעביר את החג אצל חברים
ליד הכינרת. אצלם יחגוג וגם יישן.
בבוקר למחרת הוא וחברו ישוטו במפרשיות שהם כל-כך אוהבים.

עם המשפחה הגרעינית

הם הגיעו אלי לפני מספר חודשים.
זוג מקסים שאוהב האחד את השניה
אך עם קשיים עם המשפחות המורחבות,
דבר שגרם לנתק ביניהם וכמעט לפרידה.

זו לא מסתדרת עם משפחתו
וזה לא מסתדר עם משפחתה.
היא נושלה ממקומה הטוב אצל משפחתו
כאשר הגיעה גיסה מניפולטיבית ונחמדה מדי (לפי דעתה)
והוא פשוט לא אהוב על ידי הוריה.

כמובן שהקשיים יושבים על בעיות
שכבר קיימות אצלם והמשפחות
הם תירוץ או תוספת נכבדת לתסכולים שלהם.

את החג הם החליטו לעשות לבד,
עם שני ילדיהם הקטנים. לא ממקום של חוסר ברירה,
אלא ממקום של מחשבה והחלטה.
הם בדרך חדשה, הם בדרך בה הם מתאמצים מאוד
לראות האחד את השניה, להרגיש שוב את האהבה
והחיבה שהיו מנת חלקם עד לא מזמן.
כל היענות לאחת המשפחות תגרור כעס או מתח
מצד בן הזוג השני ותדרדר את הדרך שעשו עד עכשיו.

על כן הם החליטו שכדי להמשיך בתהליך
בו הם מנסים להתקרב האחד לשניה בחזרה
,
הם יחגגו את החג כמשפחה קטנה ומאוחדת.
הבעל ישמח מאוד לבשל עם אשתו
והיא מצדה תשמח לקנות לו לחג חולצה לבנה חדשה.
הם יעשו דברים האחד למען השניה,
ישבו בשולחן החג היפה עם ילדיהם
ויחגגו בלב שלם את ההתחדשות שלהם. את הניסיון לקרבה.

לסיכום

תהיו נאמנים לעצמכם ועשו את מה שטוב לכם,
כל עוד אתם לא פוגעים באחרים
ומסבירים להם את המניעים להתנהגותכם ובחירתכם
כי לא כולם חוגגים לפי איך שצריך או מה שמצופה מאתנו.
לכל אחד צריכה להיות האמונה שמה שהוא עושה זה
ממקום של שלמות ושלווה.
לא ממקום של לרצות את החברה או לחשוב
מה יגידו עלינו החברים או המשפחה.
אלא ממקום שממנו אנחנו לומדים על עצמנו.
מה יעשה לנו טוב ואיך מהתנהגות זו נוכל לצמוח.

חג שמח! 

לקבוצה סגורה בפייסבוק "משפחה פרק ב" לחצו כאן
לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן
לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'  לחצו כאן 
לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן 
לדף שלי בפייסבוק לחצו כאן