הדרכים להקל על פרידה

פרידה היא לא דבר קל והיא מגיעה בעוצמות שונות התלויות בפרשנות שאנחנו נותנים לה

פרידה בפרק ב

פרידה בקשר זוגי

מי מאתנו לא חווה פרידה מכל סוג שהוא בחייו.
פרידה מאדם אהוב, מחברים, ממשפחה או אהבת ילדות.
פרידה מבן זוג עקב מוות פתאומי או ידוע מראש.

בכל מקרה פרידה היא לא דבר קל
והיא מגיעה בעוצמות שונות התלויות בפרשנות שאנחנו נותנים לה,
לקרבה שלנו אל אותו אדם והרגשות שמתלווים לכך.

פרידה כתהליך גמילה

יש הטוענים שפרידה היא תהליך גמילה לכל דבר.
שאם לא עוברים את תהליך הפרידה/גירושים בצורה מאוזנת
ניתן להגיע גם להתמכרויות ואובססיה לאדם.
פרידה מהיקרים לנו מכל היא כואבת מאוד
ומותירה את אחד מבני הזוג לעתים בתדהמה וללא כל מוכנות לבאות.
בסיכום זה אתייחס בעיקר לפרידות מבני זוג.

יש פרידות ידועות מראש ומוסכמות על בני הזוג
ויש פרידות פתאומיות בהם בן זוג אחד מודיע שהוא עוזב מחר(!) את הבית.
יש פרידות בהם מחליטים בני הזוג להתגרש
אך לוקח זמן עד אשר הם מתארגנים על פרידה מוסכמת.
בכל מקרה, שום פרידה היא לא קלה ולאף אחד מהצדדים.

דיכאון לאחר פרידה

“אני ממש בדיכאון”
או “אני לא מצליח לצאת מהדיכאון”
אלו לא סתם מילים שנשלחות לאוויר
ורבים מאתנו חווים רמות שונות של דיכאון.
מסתבר שלאחר פרידה אנחנו חשים מערבולת של תחושות,
בעיקר שליליות כמו עצב, בדידות, ייאוש, כעס,
אובדן תקווה ואפילו אובדן ערך עצמי:
“מי ירצה אותי עכשיו בכלל”,
“איך אוכל להמשיך מכאן, אני כלום בלעדיו”.

גם התופעות שבאות בתקופה זו
מאפיינות רמות שונות של דיכאון.
תופעות כמו עייפות יתר או חוסר עייפות,
חוסר תיאבון או זלילה חסרת מעצורים,
חוסר ריכוז, בכי, כאבים בחזה ועוד תופעות פיסיות
שמשפיעות על התפקוד הרגיל שלנו ביומיום.

זה לא יוצא דופן אך יש לשים לב שהתסמינים הללו
פוחתים בעוצמתם עם הזמן
ואם לא, ניתן להתייעץ עם רופא או לקבל ייעוץ מקצועי.

משך הדיכאון

יש הטוענים שהכי קשה זה השבועיים שנלווים למועד הפרידה.
קשה לנו לחשוב על עצמנו לבד,
על המשך התפקוד היומי שלנו,
אם אנחנו מפרקים משפחה יש הרבה מהלכים ואחריות על הילדים
ועל נפשם העדינה.
אנחנו כועסים מאוד ופועלים מתוך רגשות
ולא כל-כך מתוך פעולות רציונליות.
אנחנו יכולים לצעוק על הילדים בלי סיבה
או להפסיד כמה ימי עבודה בגלל חוסר יכולת לחשוב בצורה מאוזנת.

הנפש שלנו מתערערת, התגובות שלנו הופכות להיות תגובות הישרדותיות,
קיצוניות וזה לא הזמן להחליט החלטות הרות גורל.

כהורים לילדים, הייתי מייעצת לשים את הילדים אצל חברים או משפחה כשיש אפשרות
כדי שלא יראו את ההתמוטטות שעוברים לפעמים ההורים עצמם.
הילדים היו רוצים לראות בהורים סלע איתן שידע לתמוך במצוקה שלהם…

חזרה לשגרה...

לאחר שבועיים אמור להמשיך תהליך של חזרה לשגרה.
זה לא אומר לשכוח מה היה
או לא להיות מעורבים בתהליכים כואבים של פרידה,
אלא הסימפטומים הרגשיים והפיסיים מתחילים להראות ירידה.

אנחנו מתעסקים פחות בפרוד,
מתחילים לשים לב לדברים אחרים,
להתעסק בדברים אחרים ולחזור לעבודה ולשגרה.
אנחנו גם חזקים יותר עבור הילדים שלנו.
תהליך הפרידה יכול להימשך אפילו שנה שלמה.
לכל אחד הזמן שלו לעכל את מה שעבר
וזה משתנה מאחד לאחר מנסיבות כאלו או אחרות.

תהליך האבל

מבחינה מחקרית תהליך פרידה הוא כמו תהליך אבל על אדם יקר שנפטר.
מדוע? כי זה תהליך בו אנחנו מתאבלים על חלום שהיה.
על פנטזיה שרצינו להגשים, על זוגיות וקשר קרוב עם מישהו שילווה אותנו בחיינו,
יהיה עד לחיינו ולאדם המדהים שאנחנו, שיעזור לנו לצמוח ולהתפתח
ושאתו נהנה ונצחק ונהיה מאושרים.
שאתו נקים משפחה ונהפוך להורים ובכלל,
יש הרבה דברים שמפסידים בפרידות.

מפסידים חבר, מפסידים עזרה, תמיכה.
המצב הכלכלי מתדרדר ולעתים נראה שהוא בלתי אפשרי.
החיים הופכים קשים יותר ואנחנו צריכים להתאבל על כל התהליך הזה.
לא ממש לשקוע לרחמים עצמיים
אבל כן לתת לעצמנו לחשוב על כל הדברים שיקרו או קורים
ולאט לאט לצאת מהמצב ולחשוב על אפשרויות שיקום,
קידום וצמיחה עצמית.

אנחנו מתאבלים על החום והאהבה שלא נקבל כרגע.
על המגע שיהיה חסר.
זה בסדר. מותר לנו.
גם אם עזבו אותנו וגם אם אנחנו הם אלו שיזמנו את הפרידה.
יש לזכור שגם לתהליך האבל יש מועד סיום ואם זה יעזור אז ממש להקציב לנו דד ליין שבו נומר לעצמנו שצריך להמשיך הלאה.
חשוב לא לשקוע עמוק מדי.

מה מהטרה של תקופה זו

יש האומרים שהמטרה של הדיכאון הזה הוא דווקא להאט את קצב החיים שלנו,
לתת לנו זמן לשקוע במחשבות על הקשר שהיה, מה התערער בו, מתי או למה הוא הסתיים. 

זוהי תקופה בה אנחנו יכולים להגיע לתובנות על הזוגיות שהיתה
ולהסיק מסקנות לטובת הקשר הבא.

אין טעם להאשים את בני הזוג
אלא לחשוב מה היה שם שדרדר את המצב
ומה עלינו לשפר או לשנות לזוגיות הבאה.

אנחנו אמורים לצאת מחוזקים יותר, על אף תחושת הכאב הגדולה.

למי קל יותר

ברור שקשה לנו, אם יזמנו את הפרידה או שנפרדו מאיתנו.
גם אם נראה לנו שלבן הזוג שהחליט על הפרידה קל יותר,
הרי שגם הוא עובר תהליכים של ניתוק, רגשות אשם, עצב אם כי הותיר בן זוג עצוב ואפילו פירק משפחה.
לא סתם נפרדים. נפרדים כי משהו לא עבד בתהליך. 

בכל מקרה לשני בני הזוג התקופה הזו היא קשה מנשוא,
ייתכן שבהבדלים קלים בעוצמות.

ועוד דבר, ככל שנהיה תלותיים יותר בבני הזוג או חסרי ביטחון
כך יהיה לנו קשה יותר בתהליך הפרידה.
לא נדע להתמודד עם הגורל המר שנפל עלינו
ולעתים נעשה הכל כדי להשאיר את הקשר שהיה,
גם אם לא היה טוב.
לפעמים גם נבטיח הבטחות שלא נוכל לעמוד בהם.

משחקים תופסת

באותו הקשר יש להדגיש שאין טעם בנדנודים או רדיפה בלתי פוסקת
אחר הפרוד באמצעי הרשת השונים, ניסיונות לשיחה או שליחת מתווכחים.

רגש האהבה הוא חזק ונשתדל להשאיר אותו אך אם אחד מבני הזוג כבר לא אוהב
ומבקש להפסיק את הקשר אין מה להחזיר את מה שהיה.

להיפך, הרדיפה הזו תרחיק אותו  מכם עוד יותר
ותגרום לו לפעול בצורה שלא התכוון אליה מלכתחילה.
בני הזוג נעשים חסרי סבלנות ומחמירים את המצב.

תחושה שאני לא רצוי

תחושת ההלם שנלווית לפרידה היא גדולה.
עולות אצלנו תחושות שאנחנו לא מספיק טובים כנראה בשביל שיילחמו עלינו.
אנחנו לא מספיק חשובים בשביל הצד השני
שככה הוא מוותר עלינו.

אז אולי אנחנו מעריכים את עצמנו יותר מדי?
אולי אנחנו לא כאלה טובים?
כי אם עוזב אותי האדם שהכי קרוב אלי
ושיודע עלי הכל אז אני אדם כנראה לא מספיק מושך,
אטרקטיבי, חכם, רגיש וכו’.
הסביבה אוהבת ומעריכה אותי אבל היא לא מכירה אותי מספיק טוב כמו אדם זה.
גם אם אנחנו יזמנו את הפרידה התחושות האלו עלו הרבה לפני,
שכן לא היינו חושבים לרגע לעזוב מישהו שיתייחס אלינו בכבוד ובהערצה, נכון?

למה כל-כך קשה לנו

כי רבאק, השקענו כל-כך הרבה בקשר הזה.
התאמצנו ועשינו ועכשיו הכל יורד לטמיון.

בנוסף, התהליך הזוגי הוא המשך של מערכות יחסים
שאותם חווינו במהלך חיינו.
גם אם קשה לנו לראות את הקשר,
פרידות מייצגות אצלנו לעתים קרובות חרדות נטישה
שכמעט כולנו חווינו ברמה כזו או אחרת בילדות,
חוויות של חוסר אונים,
מוות של קרוב וכל פרידה מאפיינת קשרי עבר לא נעימים
או זיכרונות קשים שעולים לנו בתת מודע בכל פעם מחדש.

מי שקיבל התייחסות יתרה בילדות
לא יבין איך אפשר להיפרד ממנו.
מי שלא טופל כראוי (או לא באופן עקבי) בילדות
יחווה שוב את הרגשות שהתלוו לו בילדותו.

בנוסף, קשה לנו לחשוב בזמן זה על חברות חדשה,
קשרים חדשים וזוגיות חדשה שתהיה מורכבת הרבה יותר מזו שהסתיימה.
לפתוח את עצמנו שוב לאדם אחר,
ללמוד מישהו אחר ולהשקיע שוב מאמצים, זמן ואנרגיות בקשר חדש.

אז איך מתמודדים?

  • בזמן כזה צריך לדעת שיהיה קשה. להיות מודעים לקושי ולקבל את זה. לא להדחיק ולא "לשחק אותה" מול חברים. תשתפו אותם ותנו למשפחה ולחברים להיות לכם לעזר. תשתפו אותם כדי להקל על עצמכם וכדי לא להישאר לבד עם התחושות והמחשבות.
  • קחו אחריות  וקחו את עצמכם בידיים, גם בשביל הילדים. תעשו עם עצמכם חושבים, מה קרה בקשר, איך המצב הגיע לפרידה ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב.
  • תתרכזו בדברים אחרים. תיפגשו עם חברים, תחזרו לתחביבים ישנים, תעשו מדיטציות או נשימות, תשמרו על תזונה ופחות תתעסקו במצב ובפרוד.
  • התנתקו מהפרוד. אל תעקבו אחריו ואחר פעולותיו כי זה יקשה עליכם את החזרה לשגרה. התנתקות מהאקס תקל על ההתאוששות שלכם ועל התחושה החדשה של הבדידות שתחוו.
  • המעיטו מחשבות על נקמה. הפחיתו מחשבות אלו כי הן יזינו אתכם כמו רעל לגוף ולנשמה. זה ימשיך את ההתעסקות המיותרת שלכם בפרוד.
  • למרות הרצון להיכנס למיטה ולא לקום ממנה, הימנעו מכך. תכריחו את עצמכם לקום ולעשות פעילויות עבורכם, עבור הילדים ועבור החזרה לשגרה.
  • תעשו המון ספורט! הספורט משחרר אנדורפינים שפועלים כנגד הדיכאון וכאבי הראש ומאזנים תחושות שליליות של הגוף והנפש.
  • אל תתנו לייאוש להשתלט עליכם. זכרו שהחיים ממשיכים ושיש עוד הרבה אנשים שמתאימים לכם ובסופו של דבר תמצאו אותם.
  • היעזרו באנשי מקצוע או שתפנו לרופא משפחה שיוכל לעזור לכם במקרים רבים.
  • למדו לפתח חיים עשירים ומאושרים משל עצמכם ללא קשר ותלות באנשים אחרים.
  • הכאב בסופו של דבר יפוג ואתם תישארו עם למידות ותובנות שיערו לכם לבנות חיים חדשים עם חוויות חדשות ורבות.
  • תזכרו שהפרידה מרמזת על טיב הקשר ולא על האדם עצמו. כל אחד מאיתנו הוא אחד יחיד ומיוחד עם פצעים ושריטות משלו, עם דפוסי התנהגות שלימדנו את עצמנו כתוצאה מהחיים שחווינו. התגלגלנו להיכן שהגענו בלית ברירה ומתוך חוסר ידע לפתור את הדברים לבד. אל תחשבו רעות על בני הזוג. היו רחמנים וחמלו עליהם. גם להם קשה. גם הם לא ידעו לספק לכם את הצרכים שלכם וגם אתם כנראה לא ידעתם לספק להם. קרה. קורה. טבעי וקורה בכל העולם ובכל התרבויות.
  • אל תשמרו טינה. היו שמחים ואוהבים בלבכם. 

“אדם צועד קדימה לעבר צמיחה והתפתחות
או שהוא צועד אחורה על מנת להישאר בביטחון”
אברהם מאסלו

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם