פסח ראשון בלי הילדים בפרק ב'

תחושות ומחשבות על החג הראשון בלי הילדים

חג פסח ראשון בפרק ב

חג הפסח מתחיל לפחות חודש לפני ערב החג.
כבר חודשים שאנשים מתכננים היכן הם יחגגו את החג,
מי מזמין אותם או כמה אנשים הם יכולים לארח בביתם.
זוגות מתחילים לחשוב היכן יהיו בערב החג ולא פעם הנושא מוביל למריבה.

אבל למי שהתגרש לא מזמן החגים נראים קצת אחרת.
החגים מסמלים עבורם תקופה של בדידות,
ואם לוח השנה מצביע על כך שהם יהיו גם ללא הילדים השנה
(הם אצל בני הזוג לפי הסדרי הראייה) אז הבדידות הולכת וגדלה.

תחושת הבדידות

אני לא אשכח את היום הזה בו הודעתי לאמי שאגיע לסדר לבד, בלי בתי שהיתה אז בת 3 וקצת.
התגרשנו כשהיא היתה קצת יותר משנה וזו היתה הפעם הראשונה שהיא לא היתה אתי בפסח.
אמי, בחרדה מוחלטת שאלה: “מה??? היא לא תהיה אתנו בערב החג? והיא כל-כך קטנה, איזה חג זה יהיה בלעדיה?”

ואני מצאתי את עצמי צריכה לעודד את אמי ולתמוך בה במקום ההיפך: “לא, אמא. זה בסדר. זה התור שלו.
שנה שעברה היא היתה אתנו ובשביל זה יש הסדרי ראייה. הכל יהיה בסדר ונחגוג כרגיל.
חוץ מזה, אמא, שלמחרת החג בצהריים את כבר תראי אותה”.

הדיו עוד לא התייבש על מסמכי הגירושים או החוזים לפירוק הנישואים וכבר מגיע החג המשפחתי הזה שמדגיש לנו עוד יותר את בדידותנו ותחושת הלבד.
החג הזה מסמל משפחתיות והתחדשות וטוהר וקדושה – ואנחנו לבד. בלי הילדים כי הם אצל הגרושים.
וזה לא משנה אם אנחנו מוזמנים לעשות את החג עם המשפחה המצומצמת או הענקית שלנו. התחושה היא תחושה שמשהו חסר לנו. שהגענו לאירוע ושכחנו משהו בבית.

גם ככה קשה לנו. אז לקחת מאתנו את הילדים בחג הגדול הזה? בחג הזה שמדברים עליו כבר חודשים לפני “אצל מי אתם בחג”?

אנחנו בעיני החברה

מחשבות ותחושות מטרידות מתחילות למלא את מוחנו.
תחושת העצב שהילדים לא אתנו, לא ישמחו לצדנו ולא נראה אותם בשמחתם, והמחשבות האם הם נהנים אצל הגרוש? האם טעים להם? האם הוא שם לב שהילדה צריכה לשירותים והאם הוא יחליף לקטן בזמן את החיתולים?

הדאגה מכרסמת את לבנו, הגעגועים אליהם לא נותנים לנו מנוח ובכלל החג הזה בלעדיהם הוא עצוב. בא לנו לבכות במקום לחייך. כולם לידינו עם המשפחות, הילדים, ורק אנחנו בודדים.

ואולי עכשיו הדודה בקצה השולחן תבחן אותי במבט של “אמרתי לך שהוא לא בשבילך” ואולי בת הדודה תסתכל עלי במבט של “איזה מסכנה, לחגוג לגמרי לבד”.
לא חסר לנו לספר לעצמנו סיפורים על איך החברה או המשפחה רואה אותנו עכשיו. מרחמת עלינו. זה לא נעים ובטח שלא מוסיף לתחושת הביטחון.

החולצה נשארת נקיה

האמת, אני עצמי לא הרגשתי כזו מועקה או בדידות.
היה לי נחמד קצת לקחת פסק זמן בארוחה חגיגית ולהנות מהאוכל והשיח במקום לדאוג ולנקות ולבדר את בתי הקטנה.
לא שאני לא אוהבת אותה ולא הייתי עושה זאת בשמחה, אך אם אין ברירה והיא לא אצלי, אז אני לא חושבת שאני צריכה לבכות על זה.

נראה לי דווקא נחמד ללכת לארוחה החגיגית עם חולצה לבנה ומגוהצת ולחזור הביתה כשהיא באותו מצב. נראה לי נחמד דווקא לשתות 4 כוסות יין לפי ההלכה… להישאר עד מאוחר. לחזור הביתה ולצנוח על המיטה בלי לדאוג ולהשכיב מישהו אחר. לקום מאוחר, להזדחל לקומקום החשמלי ולהנות משקט, שלווה או מוסיקה טובה.

מותר לנו להרגיש לבד

אני טוענת שאנחנו צריכים לקחת את החיים בפרופורציה.
שאם אין ברירה, ובאמת אין ברירה, אז למה לשבת ולבכות? למה לא לקחת את זה למקום אחר.

זה לא אומר שאנחנו לא טובים. שאנחנו לא אוהבים את ילדינו. שאנחנו לא דואגים להם. זה אומר שהשנה הם שם, ואנחנו פה. לבד. ומותר לנו.

אנחנו לא צריכים להראות לכולם את האהבה שלנו אליהם בזה שנבכה. לא צריך להוכיח שהם חשובים לנו בזה שלא נעמוד בערב אחד בלעדיהם…
אני משתדלת שלא להכניס את עצמי לרגשנות מיותרת שרק תעכיר את מצב הרוח שלי. אני יכולה בקלות למרר על רוע הגזירה. על הבדידות שלי. על כך שבחג אני בלי החצי השני שלי (בתי) ועל כמה אני מסכנה ואולי לא צריך את החג הזה בכלל.
נכון שהיה יותר כייף שהיא תהיה אתי… אבל…

אנחנו יכולים להנות מזמן שהוא רק שלנו והוא אולי החלום של כל הורה אחר שיושב סביב השולחן.

אני בוחרת להתעלם מהשאלות המציקות של האחרים. מהמבטים. זה לגמרי שלהם, ואני לא בטוחה שזה לא מקנאה או תחושות של חוסר הבנה.

אם לא נעים להם, שיישאר אצלם. אני דואגת להכניס אלי את מה שטוב ונעים.

 

המלצות לשבירת הבדידות

אני מודעת לתחושות הקשות של הלבד. יחד עם זאת, יש פעולות שאפשר לעשות על מנת להקל על תחושות הבדידות, העצב או המועקה.

חג שמח!

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם