
דברו לעניין – אל תגלשו לדוגמאות…
במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה
הגיע אליי לייעוץ זוג שניהל במשך שנים מאבקי כוח, מריבות וחוסר סבלנות קיצוני. בתהליך הטיפולי הם החלו להכיר זה את זו ברבדים עמוקים יותר. הם למדו על הצרכים, האמונות והדעות המנוגדות שלהם, ולאט לאט נרקמה ביניהם חברות עמוקה.
השינוי היה כה משמעותי, עד שהמטופלת החלה לתהות בקול: "איך זה שאתה כל כך סבלני אליי? מה, לא מפריע לך מה שאמרתי?". בעלה אכן שמע דברים שהפריעו לו, אבל הוא בחר להבין את המניעים והמגבלות שלה. הוא החל לבצע שינויים בבן הזוג כפי שהיא ביקשה מלכתחילה, הוא פעל מתוך הבנה וסבלנות, ודווקא שם היא נתקלה בקושי לקבל את זה.
זה נשמע מוזר: למה שלא נשמח כשבני הזוג משתנים לטובה? התשובה נעוצה בשינוי שזה מחייב אצלנו. הנה כמה סיבות לתחושת הבלבול:
הפחד מהתקווה: אנחנו פוחדים לתת אמון מלא בשינוי כדי לא להתאכזב שוב. המחשבה ש"זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי" שומרת עלינו מוגנים.
שינוי בתגובה שלנו: אם בני הזוג השתנו, גם התגובה האוטומטית שלנו אליהם אולי תהיה חייבת להשתנות. אם היינו רגילים להתגונן או לתקוף, פתאום אין לנו מול מי לעשות זאת, וזה מחייב אותנו להשתנות בעצמנו.
הזדהות עם המאבק: כל החיים נאבקנו שיקבלו אותנו כפי שאנחנו. כשזה סוף סוף קורה, אנחנו מאבדים את ה"תפקיד" הישן שלנו כלוחמים על צדקתנו.
האם מגיע לי? בילדות הכל סובב סביבנו, וכשלא קיבלנו משהו שרצינו ידענו להסביר לעצמנו "שזה לא מגיע לנו". גם כגדולים טמונה בתוך המוח שלנו המחשבה שלא מגיע לנו, ולכן נסרב לקבל, גם אם מאוד נרצה.
כפי שציינתי במאמר על האם בני זוג יכולים להשתנות, ה"אני" שלנו גמיש, וקבלת שינויים בבן הזוג היא חלק מתהליך הצמיחה המשותף.
התשובה היא פשוט להתמסר. להבין שמקבלים אתכם בדיוק כפי שאתם, ולהעריך את המאמץ של הצד השני. בשינוי תמיד יש שניים: זה שסיפק את הצורך, וזה שביקש את השינוי וצריך כעת לקבל את המתנה הזו בלב פתוח.
כדי להקל על התהליך, כדאי לאמץ את הכלים של שיטת האימגו:
הוקרה: הביעו הערכה מפורשת על השינוי שאתם רואים. זה יחזק את בן הזוג להמשיך בדרך החדשה.
סבלנות לעצמכם: מותר לכם להרגיש מוזר או לא רגילים למצב החדש. תנו לעצמכם זמן להתרגל לטוב.
בחירה באהבה: זכרו שהעבודה הקשה שלכם מביאה ברכה, רוגע ושלווה למסע החיים המשותף.
קבלת שינויים בבן הזוג היא אקט של אומץ. היא דורשת מאיתנו להניח את כלי הנשק הישנים ופשוט לחיות באהבה. ככל שנשכיל להעריך את המתנה שקיבלנו, כך נבטיח שהשינוי יהיה יציב וארוך טווח.
לפעמים הדינמיקה הזוגית כל כך רגילה למלחמה, שקשה לנו ללמוד איך לחיות בשלום. אם אתם חווים קושי לתת אמון בשינוי, או אם אתם רוצים להניע שינוי חיובי וחוששים מהתגובה, אני כאן בשבילכם.
בואו למרתון להעצמת הזוגיות – יומיים מרוכזים שבהם נלמד איך לבנות אמון מחודש, איך לקבל ולהעניק שינויים בצורה מבריאה ואיך להפוך את הזוגיות שלכם למרחב של שלווה ואהבה אמיתית. זה הזמן שלכם להפסיק להיאבק ולהתחיל להתמסר לטוב שמגיע לכם.

במריבות זוגיות, בלי לשים לב, אנחנו מעלים דוגמאות ממריבות קודמות והרגשות השליליים מהמריבות הקודמות נכנסים לוויכוח הנוכחי ומטרפדים את סיום המריבה

"נו, אז מה היא מספרת?": למה חשוב להתעניין בילדים שלו? הנושא של מעורבות בחיי הילדים

סיפור הגומיות: להבין את הבכי שמעבר למילים הסיפור הזה מדגים בדיוק את מה שאנחנו מלמדים

מעשה בקציצה: כשהילד בודק את גבולות הנאמנות הסיפור על הקציצה הוא דוגמה קלאסית ל"מרחב המוגן"

שבת בפרק ב': בין הצורך בביחד לבין החופש של הילדים נושא השבתות בפרק ב', ובמיוחד