אנחנו יכולים לדעת איך לריב נכון, מה לעשות כדי לא להיכנס למריבות חסרות טעם או להבין שאנחנו שונים ולכבד האחד את הרצונות של השניה. אנחנו יכולים להבין שלכל אחד מגיע המקום שלו בזוגיות ולהתגמש ולהתפשר כשצריך. אבל אם לא נעשה מעבר לכך… נחיה בזוגיות משמימה וחסרת חיים.

דווקא בגלל שזוגיות היא ארוכת שנים, ידועה מראש ושגרתית, עלינו לשנס מותניים ולעשות ככל שביכולתינו כדי להעלות את הקשר למקום שהוא כייפי, חווייתי ונעים עבורנו. עלינו לצבור חוויות כדי להנות מהם וכדי להיזכר ברגעים הטובים. 

ייתכן ובני הזוג אוהבים לעשות דברים שונים זה מזה, זה בסדר.
לכל אחד מותר וחשוב שיהיה המרחב האישי שלו בקשר בו הוא עסוק בתחביביו ועיסוקיו ושבו הוא מגשים את עצמו או מרגיש שלם. עם זאת, יש להקפיד לשלב גם עיסוקים זוגיים, הנאות זוגיות ורגעים מתוקים ביחד.

בהתנהגות מטפחת ומשותפת בני הזוג חשים אהובים, מוערכים וחשובים. הם חשים בתשומת הלב אליהם ובשותפות שנרקמת במקום בדידות. שם חווים שרואים אותם, שהם מעניינים ומשמעותיים.

התנהגות זוגית מטפחת זה לא רק לאן הלכנו ומה עשינו, זה גם: 
* מכתב קטן לבני הזוג שמספר כמה אנחנו אוהבים אותם
* הפתעות או מחוות קטנות שלא ציפו להם
* מחשבה טובה על בני הזוג וביצועה בדרך הנוחה לכם
* ובעצם כל דבר שיכול לטפח את הקשר האינטימי והקירבה ביניכם. 

אז, התנהגות מטפלת זה בעצם: 

לקנות להם חטיף אהוב כשאנחנו בקניות.
להביא להם תה ולשאול אותם לשלומם כשהם חולי וזקוקים לנו.
להעניק זר פרחים סתם כי בא, ולא כי יש יום אהבה.
הליכה ביחד ביום נעים.
פיקניק על שפת הים או במקום אחר רק שניכם. 
לשלוח שיר יפה כהודעה.
לכתוב מכתב אהבה.
להפתיע בבילוי אהוב.
לקנות מחווה קטנה או מתנה לא ביום ההולדת.
להישיר מבט ולספר כמה אהבה אתם רוחשים לבני הזוג ומדוע… 
להודות על הדברים המובנים מאליהם שבני הזוג עושים בשוטף (מחייכים בבוקר, מטפלים בילדים, מכינים אוכל, משקיעים בעבודה כדי לפרנס בכבוד, מצחיקים אותנו ועוד).
למצוא תחביב משותף ולעשות אותו ביחד (כמו התנדבות או ספורט).
להכביר במגע ולחבק ולנשק.
ללכת לישון יחד בהנאה לפחות כמה ימים בשבוע.
וזה עוד הרבה דברים שאתם יכולים לחשוב עליהם שבני הזוג שלכם יחושו אהובים ומוערכים. 

לסיכום, אפשר לעשות הכל בדיוק לפי הספר, אך אם אין התנהגויות מקרבות ומטפחות הקשר ירגיש כסתמי ומשעמם.