“אבא שלך” התקשר – השפה שלנו בפרק ב

"אבא שלך" התקשר - תקשורת בפרק ב'

תקשורת בפרק ב

כשנחה הרוח הטובה...

איזה קטע זה,
כשנחה עלי הרוח הטובה
או בזמן חג וכשיש אווירה טובה
או סתם כשהכל בסדר עם הגרוש שלי
אני אומרת לבתי
“אבא” התקשר ומסר ש…

כשלא בא לי טוב...

או כשבעלי לידי ואני לא רוצה להישמע
“קרובה מדי רגשית” לגרוש שלי
או כשיש לי מצב רוח פחות נעים
או סתם יום של חול
או לא יודעת מה…
אני פתאום אומרת לה:
“אבא שלך” (עם הדגש על ה”שלך”) התקשר...
ההבדל הזה בין “אבא” ל”אבא שלך”
הופך פתאום למשמעותי בעיני.

רגשות אשם

ולפעמים אחרי שאמרתי רק “אבא”
אני מתמלאת ברגשות אשם כאלה
מול בעלי,
אלוהים יודע למה…

ואני חושבת אם כולם שמו לב לזה
או שזה רק אני…

ואני יודעת שאני צריכה להתגבר
על הרגשות שלי, על הכעס או הפגיעות מולו
ותמיד להגיד להם “אבא” כדי שירגישו טוב יותר,
אבל בכל זאת, לפעמים זה חזק ממני…

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

התחלה חדשה לפרק ב

התחלה חדשה בפרק ב'

איך נראית התחלה חדשה בפרק ב' ומה היא מביאה אתה

התחלה בפרק ב

לדמיין את הזוגיות הבאה

אני מחשיבה את עצמי כאדם אופטימי 
שמנסה לראות את הטוב בכל מה שקורה מסביב וגם בעצמי…
למרות שאנחנו אלופים בלשייך לעצמנו התנהגויות, דפוסים
או תכונות שליליות…

בימי בדידותי נהגתי לשבת לבד בחושך
ולרחם על עצמי
ועל היותי בודדה.

ניסיתי לדמיין את הזוגיות הבאה שלי
ויכולתי לפנטז שאני סינדרלה ושהנסיך שלי
(אינדיאני למי שממש רוצה לדעת 
עם נוצות ושיער ארוך וכל מה שמתלווה לזה)
בא לאסוף אותי על הטנדר המסוקס והמאובק שלו
(פנטזיה שלי ובבקשה לא לשפוט…)

להתמודד עם הפחדים

אבל אני גם זוכרת
את הפחדים.
הפחד שמה שלא יקרה, הזוגיות הבאה
תהיה דומה לזאת שהיתה.

אותן התנהלויות.
אותם וויכוחים.
אותו בן זוג שלא…
ושלא…
ושלא… 
ואותו דפוס מרצה שלי
או עוד דפוסים פחות נעימים שאולי לא ידעתי שקיימים 
ושאני אגיב אותו דבר
וששום דבר גם הפעם לא יספק אותי
או ישביע את פצע ילדותי
(שאז לא ידעתי מהו ולא ממש הבנתי גם מה זה)

בקיצור,
אותה רמת התלהבות גם היתה
רמת הפחד.
פחד מלהישאר לבד גם היה שם.
אבל גם פחד להיכנס למערכת יחסים חדשה.

 

תגובת ההימנעות מהפחד

אני רואה סביבי
אנשים שנבגדו ופוחדים להיבגד שוב.
אנשים שזלזלו בהם, פוחדים שיזלזלו בהם שוב.
אנשים שלא כיבדו אותם ואת הרצונות שלהם
והיו צריכים לחיות לפי אמונות של אחרים
פוחדים להיות שוב בלתי נראים.

כל דפוס שפגע בנו, הכאיב לנו אז
מן הסתם, באופן טבעי,
נפחד שיכאיב לנו גם עכשיו.

לכן כדי להימנע מהכאב שמוכר לנו
יהיה הכי טוב שנימנע מקשר.
אנחנו נרתעים כדי לשרוד.
כדי לא לכאוב שוב. 
לא נותנים לעצמנו להאמין,
לבטוח (כדי לא ליפול בפח שוב).
ולא עושים שום צעד.

ואם נעשה צעד 
נמשיך לפחד
ולהאכיל את עצמנו שלא יהיה לזה סוף טוב
ונסיים את זה לאחר זמן קצר. 

הדרך להצלחה

אם נמשיך לפרש את ההתנהגויות
של בני הזוג החדשים
כהתנהגויות שליליות שחווינו,
ונשליך עליהם את הפחדים שלנו,
כך זה יחווה במציאות הסובייקטיבית שלנו
ולא נצליח להתקשר ולהתחבר אליהם באמת ובכנות.

הבנתי כבר שכל קשר מביא אתו דפוסי התנהגות
המייחדים אותו ויש לתת ההזדמנות לבני הזוג החדשים
(תוך כדי למידה אישית שלנו על החלק שלנו).

אם לא נאפשר לעצמנו לתת אמון
ולבטוח בזוגיות חדשה
או בבאות אחריה,
לא נאפשר לעצמנו להשתחרר מדפוסים,
מפחדים או חששות
ולא באמת ניתן את עצמנו לקשר. 

מכירים את ההרגשה של הרצון לזוגיות מצד אחד
והימנעות ממנה מצד שני?
איך זה היה אצלכם?

"אדם צועד קדימה לעבר צמיחה והתפתחות או שהוא צועד אחורה על מנת להישאר בביטחון" (אברהם מאסלו)

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

פנויים לקשר חדש בפרק ב’?

פנויים לקשר חדש בפרק ב'?

קשר חדש בפרק ב

פניות לקשר חדש בפרק ב'

האם אנחנו פנויים לקשר

אני זוכרת שבתקופת הגירושים היו לי מספר חודשים לא נעימים בכלל.
אני והגרוש שלי טרם סגרנו את ההסכם בינינו
והיו באוויר הרבה משחקי אגו מיותרים.
הרגשות שחשתי היו רגשות של כעס, תסכול, ייאוש
ואפילו זעם על התנהלות שסיפרתי לעצמי שהיא מיותרת.

בתקופה הזו רצו להכיר לי בחורים חדשים, דייטים וסתם סטוצים.
ואני, לא יכולתי בכלל לחשוב על קשר חדש בפרק ב’.

לא הייתי פנויה לכך.
הייתי עסוקה בפרידה, למרות שרציתי אותה.
הייתי עסוקה בהסכם, בקושי שלי, בפגיעות, בייאוש
עדיין התאבלתי על הזוגיות שהסתיימה
וכל זה מנע ממני מלחשוב או להתפנות למשהו אחר.

מה דורשת היכרות חדשה

קשר חדש בפרק ב’ דורש אנרגיות.
אנרגיות לשיח רגוע ושליו,
להיכרות מעמיקה,
סקרנות והרפתקנות. 
היכרות מסמלת עבורי רעננות והתחדשות.

לא יכולתי להרגיש רעננה עם התחושות הנוראיות שהיו לי.
אני זוכרת שפעם אחת מרוב כעס
אפילו התהלכתי בבית הלוך ושוב רק כדי להוציא מרץ
או לנסות להיפתר בדרך הזאת מהתחושות השליליות שאפפו אותי.
הרגשתי נורא.

לא יכולתי להתפנות לדייט אפילו שהמטרה שלו לא רצינית.
לא יכולתי לחשוב אפילו על סטוץ שיסיח את דעתי מהמצב.

הזמן עושה את שלו

אחר כך, לאחר מספר חודשים,
כשהעניינים החלו להירגע,
כשכבר יכולתי לראות שהמצב אצלי מתייצב,
נרגע,
יכולתי גם לחשוב קדימה.

גם מניסיון שלי כמטפלת אני שמה לב
שאחד הדברים שעוצרים אותנו מלהשיג
זוגיות חדשה
היא חוסר הפניות שלנו לנושא.

כשאנחנו מוצפים ברגשות שליליים
או עסוקים בכאב או פגיעות
של קשרים קודמים
אנחנו לא ממש פנויים
לקבל בברכה
קשר חדש.

עוד לא התנתקנו מהקשר הקודם.
עוד לא סגרנו קצוות.

פנויים לקשר חדש בפרק ב'

כשנסיים את העסק הלא פתור שיש לנו עם הגרוש
או בן הזוג הקודם,
כשנדע בתוך תוכנו שאנחנו פנויים,
ואפילו כמהים לקשר חדש בפרק ב’,
רק אז נוכל לקדם קשרים חדשים.
לרצות באמת משהו מסקרן, מרתק וחדש.

בהצלחה רבה!

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

כמה אחים יש לילדים שלכם בפרק ב’?

אחים לילדים בפרק ב'

פתאום לילדים שלנו צמחו כמה אחים לא ביולוגיים, איך מסתדרים עם זה

אחים בפרק ב

כשיש הרבה אחים

אם יש לי רק אחות אחת או שתיים
אז אני צריכה לחלוק דברים רק איתה

אבל זה סיפור אחר אם יש לי 4 אחים.
פתאום העוגה מתחלקת בין יותר “אחרים”
פתאום יש תור ארוך יותר בשירותים.
פתאום האח השלישי גמר את המים החמים.

האחות הקטנה בלגנה את החדר שקודם ביקשו ממני לסדר.
דמי החנוכה נמוכים יותר
ובארוחה נגמרים הבורקסים שאני כל-כך אוהבת…

השפעת כמות האחים על הילד

כשיש הרבה אחים שלא כולם ביולוגיים ו”שלי”
לא תמיד יש רצון להתחשב, לחלוק, להתקרב.
אבל צריך כי הסבירו לי שמעכשיו נהיה כמשפחה.

נהיה ביחד. יש ימים שיותר ויש ימים שפחות,
אבל בסך הכל נצטרך להתרגל למשהו חדש.
לעוד.

עוד
דעות.
עוד רצונות.
עוד הפרעות.
עוד ויכוחים של אחים.

וגם פחות.

פחות מקום פיסי.
פחות מרחב אישי.
פחות תשומת לב.

לדמיין אותם

אני מנסה לדמיין לפעמים
איך אני הייתי מתנהגת כילדה,
איך אני הייתי מגיבה לכל מיני סיטואציות מורכבות
וזה קשה.
ממש.

אפילו לחשוב איך היה מרגיש לי להגיע לישון
בחדר עם אחות לא שלי
כשהיא בבית יותר ממני.

הרגשה של זרות? חוסר שייכות? קנאה
(שהיא שם יותר ממני)?
האם ארגיש שזה “שלי” כמו “שלה”?
האם יהיה לי נוח להוציא את המשחק
שאני יודעת שהוא האהוב עליה כדי לשחק גם?

להבין אותם

עולם ומלואו שקשה לנו לפעמים להבין,
אלא אם היינו בעצמנו ילדים להורים גרושים…

אז כשאנחנו מתאחדים עם בני זוג
לפרק ב’ ועושים מאמצים שהוא יצלח
תקדישו תשומת לב רבה גם לילדים.
לצרכים שלהם, לרצונות,
לקשיים, לחששות.
דברו אתם, צרו שיח קבוע ורגשי.
תנו להם להתבטא.

שימו לב:
לא חייבים להגיב, לתת פתרון,
להתנגד או להסכים.
פשוט תהיו שם בשבילם.
תקשיבו להם.
הם לא בחרו זאת.
זה די נקבע עבורם.
מגיע להם שנהיה שם בשבילם.

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

גם בפרק ב’ אנחנו רבים

גם בפרק ב' יש קונפליקטים

חשבנו שפרק ב' ימנע מאיתנו להגיע למקום של מריבות... גם בפרק ב' רבים - אבל הפעם מה זה עושה לילדים

מריבה קונפליקטים בפרק ב

דמיינו לעצמכם מה הילד חווה בזוגיות הקודמת

תתארו לעצמכם ילד
שהוריו גרושים
ולא מסתדרים ועדיין
רבים מולו
או דרך הטלפון

או שאומרים לו ביחידות:
“תגיד לאבא ש…”
או
“אל תיתן לאמא לקחת לך…”.

דמיינו לעצמכם מה הילד חושב

תתארו לעצמכם ילד
שחווה את חוסר הביטחון
בקרקע יציבה, חוסר בהורים
מאוחדים ואחידים
כי הם רבים ורבים
שחווה בלבול רב בעולמו
וחוסר וודאות
מי יגיע לטקס בחוג
או בגן / ביה”ס.

דמיינו שזה מה שהוא לומד:
זוגיות זו מריבה אחת גדולה. 
הוא לא יודע דבר אחר.

חווית הזוגיות החדשה

עכשיו תדמיינו את אותו הילד
שנמצא אצל אמו או אביו
שיש להם בני זוג.
וגם הם רבים.

גם הם מתווכחים (טבעי, לא?)
אולי על דברים שקשורים בהם
אולי על דברים שקשורים בו.

דמיינו מה הילד חווה שוב

ואותו הילד חווה חוסר ביטחון
בשנית.
וחוסר וודאות.
ופחד.
וחוסר שיתוף פעולה
בין הוריו או במסגרת החדשה.

ושוב הוא אובד עצות.
ושוב לא נעים לו.
כי הם גם רבים.
הוא מתוסכל.
עצוב.
חרד.
כועס.
מסתגר.

ומחכה, מתי תהיה לו
האפשרות להיות בטוח.

אנחנו מתמקדים בעצמנו

לפעמים אנחנו חושבים על עצמנו.
על הפגיעות שלנו,
על התסכולים הקטנים שלנו,
ואנחנו מתרגזים ומתעצבנים על בני הזוג
ושוכחים שהילדים לידינו.

שוכחים שגם הם רואים, וצופים
וחווים, ומרגישים
ושזה מחלחל בהם ונטמע.

הילדים שמסתכלים עלינו בציפייה
של ‘מתי יהיה רגוע ושליו’.
מתי כבר אוכל להרגיש בטוח
עם עצמי ואתכם.
מתי כבר אוכל להיות רגוע.

יש להתמקד גם בהם

הם לא יודעים דבר אחר
וזו ההזדמנות שלנו לתת להם.
להראות להם שאפשר גם אחרת. 

אז שימו לב גם אליהם
ועשו כל מה שאתם יכולים לעשות
כדי להשאיר בחוץ את משחקי האגו
ואת המריבות שלכם מול הילדים
ולקיים חיי זוגיות אחראיים, טובים ובטוחים.
לא רק לילדיכם.
גם לכם.

לקבוצה סגורה בפייסבוק "זוגיות שכזאת פרק א פרק ב"

לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת

לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב'

לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי

לדף שלי בפייסבוק

פוסטים אחרונים

רוצים להציל את הזוגיות שלכם ולעשות שינוי אמיתי?

השאירו כאן פרטים או התקשרו 054-9455660 – מה שנוח לכם

גם לי מותר לכעוס

 

אתמול כעסתי.
אתמול קיבלתי שיחת טלפון בה רגשותיי עלו על גדותיהם.
סביר להניח שלא יכולתי להכיל את הנאמר
ובהתאם לכך כעסתי וצעקתי במשך דקות ארוכות מאוד
על המתקשר.

זה לא משנה התוכן (בטח מסקרן עכשיו…)
אבל אגיד לכם מה משנה.

אותו מטלפן טען שאיך אני, יועצת זוגית
מרשה לעצמי להתבטא ככה.
איך אני, שמנחה ומלמדת אנשים
להתקרב זה לזו,
להתחבר,
ללמוד לדבר ולהקשיב
מדברת (צועקת) בצורה בה דיברתי.

זה מה שהכעיס אותי
(חוץ מהנושא כמובן).

מותר לי.
אני בנאדם.
יש לי רגשות
שלעתים לא יכולים
להיות מוכלים.
לרוב אני משתדלת,
מנסה,
מתאפקת ועושה את זה טוב.

אתמול בשיחה
לא הייתי יועצת זוגית
ובטח לא דיברתי עם בעלי.

הייתי אמא,
אמא שמגוננת על הילדה שלה.
אמא לביאה.
הייתי אנושית.
הייתי פגיעה.
רגישה.
כעסתי.

כן, אני לא אדם מושלם
ובטח שלא רוצה להיות כזו.
יש לי רגשות
ועם כל העבודה שלי של להכיל אותם
גם לי זה מתפרץ.

גם לי מותר.
זהו.
וגם לכם.

חוץ מזה אני ג’ינג’ית…

ובכל זאת…



לחיזוק והעצמת הקשר הזוגי  לחצו כאן 
לקהילה סגורה בפייסבוק “זוגיות שכזאת פרק א פרק ב” לחצו כאן 
לקבלת ניוזלטר שבועי לדרכים לזוגיות מאושרת לחצו כאן
לקבלת ניוזלטר שבועי להתנהלות נכונה בפרק ב’  לחצו כאן 
לוידאוטיפים בערוץ היוטיוב שלי לחצו כאן