לעתים אנחנו מצפים שבני זוגנו יבין אותנו.
יידע מה אנחנו צריכים בכל עת
ויהיה קשוב לצרכינו גם מבלי לומר אותם באמת.
בעיקר אם אתם נשואים שנים רבות.
ציפייה זו שגויה מיסודה.
אנחנו בני אדם ולא קוסמים.
איננו יודעים לקרוא מחשבות
ואיננו יודעים מה בן הזוג רוצה או צריך מבלי שיגיד לנו.
יש אנשים רגישים יותר או פחות
ויש כאלו שיודעים “לקרוא” תווי פנים והבעות פנים
אך רובנו חסרים את היכולת “לקרוא” את הצרכים של האחר.
אנו צריכים ללמוד לבקש,
ללמוד להגיד את אשר על לבנו.
במילים פשוטות ובנימה חיובית
אנחנו יכולים לבקש כל אשר נרצה מבן זוגנו.
במקום להגיד: “אני עייפה והבית הפוך”
ובעצם לחשוב שבן זוגנו “הבין” אותנו ומיד יקום ויעזור לנו לסדר את הבית…
ניתן לומר: “אני עייפה מאוד וצריך לסדר את הבית. בוא נעשה את זה יחד. זה יקל עלי”…
אף אחד לא אוהב שמדברים אליו בקול רם ומאיים
וכך בני זוגנו.
אם נאמר את מה שאנחנו רוצים בנועם,
בנימה חיובית ובהתחשבות
נקבל תוצאות הרבה יותר טובות והיענות מבני הזוג.
בטח שיותא מאשר אם נצעק, נאיים או נדבר בציניות.
במקום בשלילה נדבר בחיוב:
במקום “אני לא מבקשת כי אתה אף פעם לא עוזר לי”
נאמר “אני ממש זקוקה לעזרתך. אתה יכול לעזור לי?”
חלק מהתקשורת הוא שפת הגוף
בה גם אם לא נדבר,
התקשורת הבלתי מילולית תעשה את שלה…
אם נדבר בטון נעים ומתחשב
אך נעוות את הפנים בזלזול או נראה סלידה
הדברים לא יעברו בהקשר הרצוי.
לכן, גם להבעות הפנים צריך להתייחס ולשים לב לשימוש שלילי שלנו בהן.
לעתים הן יוצאות מבלי שהתכוונו, באופן ספונטני.
עיקום הפנים בזלזול משקף את מה שאנחנו מרגישים בפנים.
לכל אדם סוג הדיבור שלו ואופן הדיבור המאפיין אותו.
יש אנשים שמדברים לאט, יש המדברים מהר.
יש שתקנים ויש אנשים שמעמיסים בדיבור…
יש אנשים שמדברים בציניות ויש אנשים רגישים.
החכמה היא להבין מהי שפת בן הזוג ולהתאים עצמנו אליו.
בן זוג שמדבר בציניות יעליב את בן הזוג הרגשני.
עליו ללמוד להפחית בדיבור הציני
ועל בן הזוג הרגיש ללמוד להבין שהציניות לא מכוונת ישירות אליו אלא זוהי צורת הדיבור.
הכוונה היא לבוא האחד לקראת השני ולהבין את שפתו.
המדברים מהר יאטו את קצב דיבורם
בעבור האיטיים או בני זוג שקשה להם לעקוב אחר המהירות.
זוהי למידה שמצליחה בסופו של דבר לאחר תרגול.
האטיים ישתדלו לדבר בצורה ספונטנית ומהירה יותר
על מנת שלא יתישו את בני זוגם.
כאשר אני רוצה להתלונן בפני בן זוגי
עלי להגיע בנימה חיובית ולא להטיח בו האשמות.
בכל מקרה שני בני הזוג עשויים להיות אשמים
או רוצים לצאת צודקים.
עלינו ללמוד לדבר בשפת “האני”.
לא להגיד “אתה כל הזמן עסוק בענייניך ולא שם לב לעבודה הרבה בבית”
אלא לדבר בשפת האני ולומר:
“אני מרגישה שבזמן האחרון עול הטיפול בבית נופל עלי
ואני זקוקה להתערבותך ועזרתך”.
השפה בה אנחנו מדברים קריטית לתרומתה בהקשר הזוגי.
האם אנחנו באמת רוצים להבין את בני זוגנו
או לא ממש רוצים להתאמץ?
האם כשבני זוגנו מדברים אלינו
אנחנו באמת קשובים לצורכיהם או מתעניינים בתועלת לעצמנו?
האם אנחנו באמת מבינים מה שמדברים אלינו?
מנסים לקלוט בין השורות את הצורך של בן הזוג,
את המצוקה שלו או הכאב?
רק אם תנסו להבין את בני הזוג תגלו עולם אחר.
תגלו שלשניכם אותה מטרה –
רק הדרכים שונות.
תגלו שאתם רוצים את אותם הדברים – רק באופן שונה.
אז תנו לבני הזוג להסביר את עצמם בכך שתקשיבו ולא תתפרצו לדבריהם.
נסו להבין אותם.
רק שם תוכלו לפגוש אותם באמת.
אה… ועוד דבר חשוב שתדעו – מרתון להעצמת הזוגיות
באפשרותכם להגיע ליומיים של מרתון זוגי פרטני מרתק, ללא זוגות נוספים, שיביא אתכם להבנת שורשי הקונפליקטים ביניכם ולשיפור הקשר והקרבה במהירות וביעילות.
ממרתון זה תצאו עם כלים לשינוי תקשורתי זוגי שיאפשר לכם להתגבר על מריבות וקונפליקטים עתידיים.
סקרנים להציץ הפרטים? לחצו כאן
הזוג עבר אתי דרך (לא ארוכה יש לציין) והצליח להתגבר על משברים. לקח אתו מארגז הכלים לזוגיות. לא שיערתי שכזאת המלצה אקבל לכבוד השנה החדשה ולא שיערתי שכה אתרגש.
בניגוד לאלו שמחכים לחגים, יש זוגות שהחגים מעוררים אצלם חרדות, מתח ואי נעימות שמשפיעים על מערכת היחסים. לפניכם עצות מקלות לזוגיות בחגים כדי לעבור אותם בשלום
כתבה מיוחדת לט”ו באב שפורסמה במוסף 24 שעות של עיתון ידיעות אחרונות מציגה את 4 הפרמטרים המוכחים העיקריים לזוגיות טובה. כתבה מאת מאת גאיה קורן.
מפגש בני הזוג החדשים עם הילדים בפרק ב’ הוא אתגר לא פשוט להורים מסיבות שונות. מה האתגרים העומדים בפניהם ואיך ניתן להתגבר עליהם.
הכרנו בני זוג ואנחנו רוצים להתקדם עם הקשר ולהכיר לבני הזוג את ילדינו. מתי, איפה כמה ולמה כדאי לעשות זאת. ואיך חשיפה מוקדמת תשפיע על הילדים.